כוח אפרת

חיזוק משמעותי  ומרגש לרשימת צעירי אשקלון.

המועמד לראשות העירייה משה אטיאס  מגבש סביבו רשימה איכותית במיוחד למועצת העיר:יוחאי יפרח, איש השב"כ לשעבר ויקטור בן עמי ומיכל ברעם התחדש אטיאס בחיזוק משמעותי ואיכותי בדמותה של אפרת מימון יו"ר וועד הגננות באשקלון. מימון היא בתו של יקיר העיר איש החסד יהושע בבאי, שבגמ"ח שהקים פעילה מימון שמוכרת לא רק בעיר  בשל סיפורה האישי והמרגש ומלחמתה להביא ילדים לעולם.  "נוכחתי לדעת שאוכל למצות את האידיאולוגיה שלי רק עם משה אטיאס שדעתו ועשייתו בשטח תואמים את האנג'נדה שלי"/ אילת טפירו

אשקלון ניחנה במערכת פוליטית לא משעממת בלשון המעטה, נדמה שכמעט אין סוגיה הקשורה להתנהלות במערכות בחירות שאותה לא חוותה העיר בעוצמה רבה הרבה יותר מבערים אחרות. לאותה משוואה נכנסות מספר רב של רשימות למועצת העיר, מספר העומד על לא פחות מ- 24 , כאשר לראשות העירייה מתמודדים חמישה, מספר גבוה  אף הוא ביחס לערים  אחרות בישראל.

מטבע הדברים לכל מתמודד לראשו או למועצה יש את הסיפור שלו, מיוחד יותר או פחות, אבל כשמקשיבים לסיפורה של הרכש החדש של המועמד לראשות העירייה משה אטיאס אפרת מימון, נדמה כי מדובר באחד הסיפורים המרגשים – אם לא המרגש שבהם- של פוליטיקאי מקומי. כעת מקווה מימון שהתחברה ליושרה לעשיה ולחזון  של אטיאס, לחולל מהפכה בתחום הקרוב ללבה- ילדים.

אפרת מימון היא תושבת העיר, בת 44 ואשקלונית מבטן ומלידה שנולדה  בביה"ח ברזילי, והתחנכה במוסדות החינוך בעיר.  כיום נשואה באושר לשלומי  ואם  ל- 4 ילדים. כשמדובר באפרת מימון שווה להתעכב על המשפט אחרון,  משפט שלא חשבה שיוכלו להגיד עליה מעולם, אבל במלחמה ראויה להערצה אפרת מימון היא כיום  אם מסורה לארבעת ילדיה, ועוד נשוב לזה בהמשך.

היא מכהנת כיו"ר וועד הגננות באשקלון  ועוסקת בחינוך לגיל הרך עוד משנת 2000, הגננת האהובה  נחשבת כדמות מוכרת לאימהות רבות בעיר ובעיקר לכל מי שקשור לחינוך לגיל הרך. אך פרט חשוב באוטוביוגרפיה שלה יכול אולי להסביר על אהבתה הגדולה לילדים , ועל הרצון העז לנתינה ללא הפסקה, לטובת ילדי אשקלון. אביה יהושע בבאי הוא אחד הדמויות המוכרות והמוערכות ביותר באשקלון ולא בכדי.

אביך יהושע בבאי הוא איש מוכר ביותר ומוערך מאוד באשקלון ואפילו קיבל יקיר העיר בזכות הגמ"ח שהקים כיצד גמילות החסד שלו הייתה נוכחת בחיי המשפחה?

"גדלתי בבית שחינך לערכים ונתינה מוחלטת לזולת, מאז ומתמיד אבי אירגן ארגזים למשפחות וכאשר יצא לפנסיה, הוא ניהל את גמ"ח בבאי בשיכונים גמ"ח שתרם לעשרות משפחות באשקלון להתקיים , יחד עם אחותי הרבנית ליבנת בן ישי, הגמ"ח לא היה עמותה אלא גמ"ח משפחתי  עם הרבה אנשים טובים שעזרו ותרמו מכיסם ומזמנם ועדיין עושים זאת.

התנדבתי בעמותת "אדל" בראשותו של תומר עטיה  יחד עם בעלי שלומי  כמספר שנים עד שעברנו לאנגולה – שימשתי כגזברית, ליצנית, מארגנת אירועים: בר מצווה, מסיבות בחגים לילדים ונוער ממצב סוציואקונומי נמוך,  פעילה בגמ"ח, אחראית לחלוקה של  תיקים וציוד בית ספר בתחילת שנה ועוד, אין לי ספק שהעובדה שאבא שלי איש חסד בכל רמ"ח איבריו תרמה להחלטה שלי להתנדב".

העשייה למען הילדים היא בדמך אבל לא רבים יודעים שהגעת לתחום לגמרי במקרה

"נכון. במהלך השנים  רכשתי ניסיון רב בניהול ואדמיניסטרציה, עבדתי בתיווך נדל"ן אצל פאול מרקוביץ' שהפך לחלק בלתי נפרד ממשפחתי. באחת העסקאות בשנות התשעים ,מכרנו בית ליועצת של לשכת התעסוקה שכיוונה ודחפה אותי ללמוד קורס מחנכות לגיל הרך במכללת האזורית של אשקלון- מכללת אשקלון דאז, בטענה שכל אדם שירצה להקים משפחה מומלץ לו  לעבור את חווית הקורס, ואכן השתכנעתי. כאשר סיימתי ללמוד בשנות האלפיים פתחתי את גן פיצפונים בברנע ומכאן סללתי לעצמי את הדרך בתחום החינוך".

קשה שלא להתאהב בה. היא מלאת כריזמה, והומור משדרת שמחה, כשהיא מדברת על ילדים כל גופה נדרך, ניכר עליה שזו משימת חייה – לקדם ילדים לעולם טוב יותר ולעתיד טוב יותר. תחום התמחותה הוא הגיל הרך, כיום היא משמשת כגננת וכיושבת ראש וועד הגננות באשקלון. דלתה פתוחה תמיד למצוקותיהן של הגננות כמו גם של ההורים, ושעות ארוכות  מסדר היום שלה מוקדשות לפתרון אותן בעיות. אחד המשפטים המוכרים ואולי המרגשים ביותר, גורס כי אתה מעריך משהו רק כשאתה מאבד אותו. סיפורה האישי של מימון מוכיח, כי לעיתים אתה מעריך משהו לא פחות ברגע שאתה שואף ונלחם עליו בכל כוחותיך, ופשוט מסיבות שאינן תלויות בך אתה לא ממש מצליח. זהו בדיוק סיפורה על מלחמתה להביא ילדים לעולם, סיפור של השראה מלחמה וכוח רצון ענק שמוכיח שכנראה באמת אין דבר העומד בפני הרצון.  "בשנת 2000 התחתנתי  ומאז הייתי במרוץ על קרב חיי להביא ילדים לעולם, קרב לא פשוט שנמשך לערך כשמונה שנים, 8 שנים בהם עברתי טיפולי IVF קרב מלא בכאב נפשי ופיזי כאחד, אבל לא מוותרים, נלחמים עד הסוף, הייתי אומרת לעצמי ' את שנלחמת עבור כולם, זה הזמן שלך להילחם למען עצמך, שנים שבהם הבטחתי לעצמי שאני תמיד אדאג, אשמור ואטפח כל ילד באשר הוא. הגן בשבילי היה ויהיה עולם ומלואו. אין דבר שאני יותר אוהבת מלהיות מוקפת בילדים. אוהבת את הרעש ואת הבלאגן שהם עושים. כך שגם בשנים שלא הצלחתי להביא ילדים משל עצמי, הילדים בגן עשו לי רק טוב. מילאו אותי".

אם לא די בצרותיה ובמלחמה להביא ילד, חוו בני הזוג מימון גם קשיים מסוג אחד, "בשנת 2006 החברה שלנו קרסה, נקלענו לחובות גדולים, לא היה לנו ברירה ושלומי היה חייב לצאת לעבוד בחו"ל, אני נשארתי בארץ והמשכתי לנהל את גן פיצפונים,  בפסח 2007 אנחנו מחליטים שלא פשוט לחיות כך ולכן מגיעים להחלטה שאסגור את הגן בסוף השנה ואחבור לשלומי לאנגולה, כמובן שאת ההחלטה הלא פשוטה הזו, אני מעבירה  להוריי הגן בלב כבד, אבל לא הייתה לי ברירה אחרת , לאחר שסגרתי את הגן והמזוודות היו כבר מוכנות".

ואז בתזמון מעניין במיוחד מגיע המפנה

"נכון. אנחנו מקבלים טלפון מד"ר בר אלייה, כמובן שאני לא מוכנה לענות ואומרת לשלומי 'כדאי שתענה אתה , אני לא יכולה לעמוד בעוד תשובה שלילית שיגידו לי שוב , סליחה אפרת אבל ההפריה לא הצליחה'.  שלומי אכן  עונה לטלפון וד"ר אליה בר אומר לו 'מזל טוב, אפרת בהריון'.

מימון ממשיכה ומתארת את הרגע המרגש בחייה, ניכר עליה שם השנים שעברו מאז לא הקהו  את ההתרגשות העצומה שבבשורה המדהימה שקיבלה אחרי מלחמה ראויה  להערצה. "פניו של שלומי היו לבנות כשלג, הוא יצא מהבית ואני אחריו לדעת מה קרה, שלומי מחבק אותי , חנוק מדמעות והדמעות שלי החלו לזלוג והפכו לנהר ושלומי אומר בקול חנוק, אפרת את בהריון, הטיפול הצליח, השמחה הייתה גדולה מנשוא, אך יחד אם זאת הסתרנו את השמחה מהמשפחה וזאת בשל פחד האכזבה, לא האמנו שזה אמיתי, המזוודות מוכנות, הגן נסגר ואני בין שמיים לארץ, מה עושים? איך מתנהלים? מה נכון ומה לא נכון? לבסוף החלטנו להסתיר, המצאנו תירוץ ששלומי חייב לטוס ואני נשארת בארץ לסיים את הסידורים האחרונים לפני הטיסה וכך משכנו זאת לפרק זמן ארוך בין חודשיים לערך, עד שלא הייתה ברירה. אשפזו אותי בשל חשש לשמירת הריון, כולם חיפשו אותי וכאשר הגיעו לבית החולים בריזלי, סיפרתי לאימי ולחמותי שאני בהריון ואת ההמשך אין צורך להרחיב".

ומה עובר עלייך בלידה עצמה לאחר ההליך הכל כך קשה ומתסכל שעברת?

"לאחר אשפוז ממושך ילדתי  ב31.3.2008 בחודש שישי, שלישייה:-  בנים ובת שבילו בפגייה כחודשיים לא פשוטים ולא קלים שבעזרת ניסים של הקדוש ברוך הוא צלחו אותם ועשו אותנו הורים מאושרים, קשה לי אפילו להסביר במילים כמה אושר זה לצאת עם שלישייה בריאה מבית החולים לאחר כל מה שעברנו, זה בלתי נתפס".

לא הסתפקת בשלישייה

"נכון להיום לאחר 10 שנים, בחרתי לנסות ולהרות בשנית, עשיתי טיפול פוריות של החזרת עוברים מוקפאים, עוברים שהיו מהטיפול של השלישייה. הטיפול הראשון כשל ובטיפול השני זכיתי בשנית להיות אמא לתינוק מקסים ששמו בישראל אושר, ועל זה נאמר 'מה רבו מעשייך ה'. כאשר לשלישייה מלאה שנה, עשינו רי- לוקיישן לאנגולה בשל עבודתו של שלומי בעלי בתחום הבניין והתשתיות. כמובן שהמהלך לא היה פשוט בכלל, כל המערכת סירבה שאטוס עם השלישייה לאנגולה הרי זה ידוע שאנגולה נחשבת לעולם השלישי וכי מערכת הבריאות שלה לא מספקת בלשון המעטה. אך למרות כל הקשיים לא ויתרנו ועשינו את המהלך, ילדיי גדלו וחונכו באנגולה בחינוך ביתי  לאור מצב באנגולה, בחרתי לתרום מניסיוני את חלקי לקהילה המקומית  בנושא חינוך, סיירתי בגנים המקומיים ועזרתי להם לטפח סביבה חינוכית  תואמת התפתחות שתגרום לאקלים חינוכי מיטבי עבור ילדיי ועבור הילדים המקומיים, מעבר לתנאים הקיימים באנגולה".

אז למה לך פוליטיקה עכשיו בעצם?

זה החל בצוק איתן, אנשי החינוך של החופש הגדול, נתבקשו לפעול במקלטים של בה"ס והשכונות ברחבי העיר ולהפעיל את הילדים . מדינת ישראל העבירה את שכר מורי החופש הגדול לעיריית אשקלון אך העירייה הלינה את שכר המורים. הובלתי מאבק בעניין מול הרשות, מהלך שבסופו של דבר הוליד הצלחה ושכר צוותי החינוך שולם במלואו .באירוע זה הבנתי הבנתי כי על מנת להשפיע בסביבת המחייה שלי, משהו צריך לנכוח ברמה הפוליטית ולייצג את אמונותיי .אני נכנסת לפוליטיקה, לא כפוליטיקאית אלא כאשת עשייה, הלכה למעשה, לבוא  ולהשפיע בתחום החינוך מגיל הינקות ועד הבגרות המאוחרת.

בחרתי לחבור יחד עם ויקטור בן עמי לצעירי אשקלון בראשות משה אטיאס, כי הספקתי להבין מי נגד מי, ואם אני רוצה באמת לבוא ולקחת את הקיים ולתעל אותו למצוינות, נוכחתי לדעת שאוכל למצות את האידיאולוגיה שלי רק עם משה אטיאס שדעתו ועשייתו בשטח תואמים את האנג'נדה שלי.

משה בעל ניסיון בעשייה במועצת העיר עם הוכחות בשטח, ניהל את התיק שהוטל עליו על הצד הטוב ביותר, בחור בעל כריזמה ומוטיבציה לעשייה שבחר ברשימה של אנשים עם רזומה שרוצים לתרום למען הכלל.

משה אטיאס ידע לבחור ברשימה מוכחת, עם  ויקטור בן עמי , אדם בעל רזומה מרשים מאוד ויכולות חסרות גבולות. זו רשימה בעלת ניסיון וקבלות אמתיות, לא חבורה של פוליטיקאים אלא חבורה שמגיעה מהשטח והמטרה שלה היא לא הכסא הנכסף ולא שם התואר, אלא עשייה לעתיד טוב יותר לאשקלון , עשייה למען דור העכשיו ולמען דור העתיד".

 

מה תעשי כחברת מועצה בתחום החינוך?

"נתחיל בתחום החינוך החל מגילאי 0-3 מהגנים הפרטיים, הגיע הזמן לסדר, הגיע הזמן שיהיה פיקוח מלא גם על הגנים הפרטיים, אני לא אשקוט ולא אנוח עד שנצליח לשנות את הקיים, לא ייתכן שאנחנו כהורים נשלח את התינוקות שלנו לגן  ולא נהיה רגועים שמה אדם כזה או אחר שיבחר לקרוא לעצמו בשם התואר מחנכת לגיל הרך/גננת ולא יעשה עבודתו נאמנה, לא יקום ולא יהיה שיפגעו בילדינו חסרי הישע.

מהיכרותי הקרובה עם מנהלות הגנים הפרטיים בכלל ובפרט עם הגננת שרה חטב בנבנשתי שהייתה עד לפני שנתיים רכזת הגנים הפרטיים מטעם ארגון הגנים הפרטיים שקיבלה את הגן שלי כאז לארגון, אני יכולה לומר בפה מלא שקבוצת מנהלות הגנים הפרטיים ישמחו ויקבלו באהבה פיקוח מטעם הממשלה כפי שהיה בעבר לפני שצמצמו בתקציבים. אז למה לצמצם דווקא בילדים שלנו?, הרי הם דור העתיד, הם האוצר היקר לנו מכל, הם הבסיס האיתן של מבנה חיינו, איך עד עכשיו לא הצליחו לעשות זאת, למה כולם עוצמים עיניים ורק שקורה אירוע חריג שמזעזע את העיר נזכרים לדבר על הנושא, בואו לא נחכה למקרה הבא ונתחיל בעשייה" כבר בעיר שלנו אשקלון.

נחזיר עטרה ליושנה, נחזיר את המתנסים לילדים ולנוער, נאפשר את הכניסה למתנסים לאימהות עם פעוטות לצורך גן של אמא, נאפשר התנדבות של בני הנוער במחויבות אישית במתנסים, נעצים את הסטודנטים של אשקלון וכל שאר קבוצות האוכלוסייה שהודרו, מגיע לנו עירייה שקשובה לצרכים של האזרח באשר הוא. הוכחתי את עצמי בעבר שעה שבתור גננת פשוטה  נלחמתי  בעזרתו של יו"ר ההסתדרות רמי גואטה ודאגתי לכך שכל הגננות יקבלו את שכרן על העבודה שעשו במלחמת "צוק איתן" עליה לא קיבלו שכר".

מה יהיה הערך שלך ברשימת הצעירים?

"מניסיוני המקצועי ופועלי הרב בהתנדבות לרווחת הקהילה הגעתי להבנה שאני רוצה להרחיב את תרומתי למען הכלל ובתחום החינוך בפרט, אני נחושה בדעתי להתייצב למען עתידה של אשקלון ואוכל לעשות זאת טוב יותר ממועצת העיר .

מי שמכיר אותי יודע שאני הולכת עם האמת שלי כל הדרך  עד הסוף לפתרון הרצוי . יש לי פתרונות יצירתיים וגם את האומץ לבצע ואני רוצה לעשות את מה שאני עושה הכי טוב לחולל שינוי אמיתי, לחזק את מערכת החינוך הציבורית ולמלא אותה בתכנים ובערכים חינוכיים ושאיפה למצוינות . הוכחתי את עצמי כבר בעבר

האני מאמין שלי  להשקיע בתינוקות שלנו ובילדים שנמצאים עתה בגני הילדים ובכיתות הלימוד שהם דור העתיד שלנו, אני רוצה להביא את החינוך הפורמלי והאחר לכדי מצוינות ומיצוי יכולות ולתעל את התשתיות הקיימות להעשרה חינוכית לרשות כלל התלמידים גם אחרי שעות הלימודים על ידי חוגי העשרה מסובסדים, להחזיר את המתנסים להיות המועדון של הילדים,  ככה אפעל להישגים ומצוינות להטמעת מורשת וערכים יהודיים ולצמצום פערים חברתיים ".

 

 

 

 

שתף באמצעות:

תגובות פייסבוק

תגובות פייסבוק

אודות איילת יקיר טפירו

קרא גם:

שרה הרשימה את השר

Share this on WhatsAppשר האוצר משה כחלון על שרה זכריה: "התרשמתי מהמסירות שלה לנושא הגמלאים" …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.