לזכרה של חני

הטור מוקדש לזכרה של חני מילמן , שנפטרה השבוע ממחלה קשה. היי שלום שכנה/ אילת טפירו

ביום שבת, מביתו  של אחי ירון בעיר שדרות ראינו עשן מיתמר.ה'מנוולים' שלחו עוד עפיפון ושרפו לנו עוד אדמה, עוד ייבול,

אומרים כי ה'אדם הוא עץ השדה'.הם כנראה לא שמעו על זה.בעוד אני אומרת לעצמי, כמה דונמים וכמה בתים צריכים לעלות באש כדי שמשהו יבין שדין 'עפיפון' כדין רקטה, ולאיזה משפחה עכשיו נהרסה הפרנסה או איזו השקעה ירדה לטמיון? צלצל הטלפון של אימא שלי, מעברו השני של הקו היה בן- בן הוא אחי הקטן.כעבור מספר רגעים של שיחה, אני מזהה את הפנים של אימא שלי מחליפות צבע, אחר כך היא בכתה.מה קרה, שאלתי? חני, אשתו של ד"ר פול נפטרה'. בחדר הייתה דממה.איזה כאב.איש מאיתנו לא הסכים להאמין שחני מילמן נפטרה.

ביום שבת החזירה חני היקרה את נשמתה לבורא עולם.חני, הייתה השכנה של הוריי במשך שנים.מהשכנים שיודעים לברך אותך בשמחות ולהיות שם ברגעים הפחות נעימים.

רבים מכירים את חני כאשתו של ד"ר פול-רופא ילדים בחסד עליון, אבל עוד יותר מכירים את חני, האדריכלית המוכשרת, האישה עם החיוך הביישני, האישה האצילית שתמיד שאלה מה נשמע , אבל מעולם לא 'חיטטה', האישה המדהימה והצנועה שהייתה גאה מאוד בילדייה, האישה עם היופי הפנימי שהייתה גאה מאוד בזכייה של הבת המהממת שלה, עדי, שהתמודדה בטקס  מלכת היופי של ישראל וזכתה בתואר חביבת הקהל.

עדי אגב כמו חני, יפה מבחוץ ומבפנים-היא קיבלה 776  בפסיכומטרי . היא גם השתתפה בתכנית אחד נגד מאה.חני דיברה על הזכייה של עדי בהערצה רבה, למרות שהיא עצמה הייתה נחבאת אל הכלים ורחוקה מאור הזרקורים.

לד"ר פול ולחני ז"ל ארבעה ילדים מקסימים ומוכשרים.הבית של הוריי הוא מול הבית של משפחת מילמן.במשך כל השנים, הבטתי בחני, השכנה ממול,  ממתינה עם ילדייה להסעה , לבית ספר אמנויות. גם לפני מספר חודשים, יצא לי לראות את חני, מלווה את בת הזקונים שלה, היא המתינה , עד שההסעה תגיע ונפרדה ממנה. חייכתי, איזו אימא , ממתינה להסעה עם הילדה שלה שכבר בכיתה י"ב …התפעלתי… אבל זאת חני. אימא מסורה בכל רמ"ח איבריה.

ד"ר פול עלה לישראל מניו-יורק בגיל 20.את חני הוא הכיר בטכניון, שם למדו.התאהבו והקימו משפחה לתפארת.ד"ר פול וחני עברו לשכונה שלנו, ברחוב יפתח הגלעדי, לפני עשרים שנה,  אולי קצת יותר. הם קנו את הבית הכי יוקרתי אז בשכונה- ממשפחת נפתלוביץ', הם שיפצו אותו והחליפו את הצבע ה'חום' בצבע בהיר יותר , אני זוכרת שזאת הייתה השיחה הראשונה שלי ושל חני. כבר אז, השכנה החדשה נכנסה לי ללב.

לימים נולדו לי ילדים.הייתי צריכה לבחור עבורם רופא משפחה.הכי טבעי היה שד"ר פול, יהיה הרופא שלהם.זאת לא הייתה בכלל שאלה.מי שמכיר את ד"ר פול יודע שמדובר ברופא משכמו ומעלה, אדם אצילי, שנון ומצחיק. על מנת לקבוע תור, הייתה זאת חני שעונה לטלפונים.תמיד עונה באדיבות, תמיד מנסה לעזור.לא אחת, הייתי מתביישת להתקשר אליה בשעת בוקר יחסית מוקדמת, הייתה לי יראת כבוד אליה.

בשנים האחרונות חני לא הייתה בקו הבריאות. השכנים ידעו על כך, אבל זה לא היה מעולם נושא השיחה.אולי כי תמיד חני נראתה טוב ואוליי כי חני בעצמה לא עסקה בכך.השיחה האחרונה שלי עם חני  הייתה לפני שלושה חודשים. הייתי צריכה אישור רפואי  עבור נעם.חני כמו חני, לא רצתה להטריח ואמרה שהיא תבקש מד"ר פול להוציא סיכום ותשאיר לנו בתיבה. 'תבואי בזמנך, זה יהיה מוכן' היא אמרה בקולה העדין.הודתי לה ומאז לא דיברנו.הקול שלה עדיין מהדהד , קול נעים ומרגיע, קול שדיבר רק טוב.

האמת?גם כשידעתי שחני חולה, אמרתי לעצמי שד"ר פול , זה שיודע תמיד הכל, הרופא שמזהה מרחוק אם מדובר במשהו רציני או בסתם חיידק ויראלי, ימצא תרופה שתמגר את המחלה הארורה שכיננה בגופה של חני, אבל לאלוהים פתרונים.

חני, נטמנה בבית בעלמין החדש בשכונת גבעת ציון, אלפים ליוו אותה בדרכה האחרונה.לאף אחד מהם לא הייתה המילה הנכונה שתנחם את ד"ר פול ואת הילדים המקסימים.היה עצוב . הטור הזה מוקדש לך , חני מילמן, אישה מופלאה ושכנה טובה. תנוחי על משכבך בשלום.

בשורות טובות ושבת שלום

אילת טפירו

שתף באמצעות:

תגובות פייסבוק

תגובות פייסבוק

אודות איילת יקיר טפירו

קרא גם:

גאים בך , ד"ר חזי

Share this on WhatsAppאות מפעל חיים של משרד הבריאות הוענק לד"ר חזי לוי, מנהל ביה"ח …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.