סיפורו של לוחם

אביב ברטי, חייל אמיץ שהגיע רחוק אבל בהחלט יכול היה להיות במקום אחר חושף את סיפורו ומספר ל'צל' על ילדות בצל סמים, מכות, בצע, תיקים במשטרה ומה לא. אבל בתוך תוכו בכל לילה כשהיה לבד עם עצמו הוא התפלל ליושב במרומים שיוציא אותו מכל הרע הזה.עם הורים תומכים והרבה כח רצון הפך למי שהוא היום.מלח הארץ. שווה קריאה!
אני אביב ברטי מאשקלון , כל גיל ההתבגרות גדלתי בסביבה שאף הורה לא היה רוצה שהילד שלו יגדל , נחשפתי בגיל מוקדם לסמים , מכות , כסף , בנות , מושפעות , ולתאוות בצע , כמובן שהוריי לא חינכו אותי לכל זה , אך כמו ילד נורמטיבי מורד במילת הוריו ועושה מה שחפץ בו.
הייתי דבק במטרה , לרכוש כבוד ולמלא את הגאווה , לפגוע באחר כדי שלי יהיה טוב.
בעקבות כך נפתחו לי 3 תיקים במשטרה עד גיל 16.
1 על מכות , 1 על שוד , 1 גניבת קטנוע.
הוריי ומשפחתי המורחבת כבר לא ראו בי תקווה ,שללו אותי וראו בי הכבשה השחורה של המשפחה והיחס היה בהתאם.
בהשראת המשפחה הדוד אומר:"הילד הזה נצטרך לבקר אותו בכלא" כילד מתגבר כעסתי על המשפט הזה , אבל זה הוא המשפט שזעזע אותי.
בכיתי כל לילה לאבא שבשמיים שיוציא אותי מהבל הבלים הזה ,אך לא ידעתי איך (לא הייתי דתי).
בניסי ניסים לאחר עוד המון הסתבכויות כאבים ובכיות.
הגעתי לצו ראשון, וכמו שהצגתי את עצמי למעלה ,כך פני היו נראות כלפי הבוחנת בצבא , מוטיבציה להתגייס לא היתה לי ונתוניי היו בהתאם.
בניסי ניסים נכנסתי למכינת "עטרת כהנים" השוכנת ברבוע המוסלמי בירושלים , היה בי דחף, עד היום לא אוכל להסביר תהרגשה , לפה ,לפה אני רוצה להגיע, אין לי מושג מה זה אבל יש פה משו מיוחד.
כמובן שבראיונות קבלה אני מתוך 8 חברים שהגענו רק אני התקבלתי.
בשנה הזאת עשיתי שינוי של 180 מעלות, כל מה שהצגתי כלפי חוץ בעבר השתנה ,החליפות של האדידס ירדו , הטון דיבור נהיה מתון , היחס כלפי הסביבה , השקפת עולם שלי כלפי הצבא , ובנוסף חזרתי בתשובה.
הכרתי את ארץ ישראל,עשיתי ניווטים,התאמנתי כושר קרבי,למדתי על זוגיות,על אמפתיה כלפי האנשים.
ובבית החברים כבר לא אותם חברים , אני לא בלבל שלהם נהייתי עוף מוזר (מבחינתם)
כל זה גרם לי לשאוף הכי גבוה שרק אפשר , לדובדבן אני עוד אגיע.
הגעתי לגיבוש צנחנים סיימתי אותו בהצלחה ,אך להיות בדובדבן לא יכלתי בשל נתוניי הנמוכים מהצו ראשון.
אך גם פה לא ויתרתי אני אגיע לגדס"ר.
עברתי גיבוש מפרך גיבוש יחטיות , והתקבלתי לפלחה"ן צנחנים.
הייתי חייל דומיננטי ומוערך בפלוגה סיימתי טירונות+אימון מתקדם מסע כומתה ועוד קצת מהמסלול.
גילו לי בלט דיסק בגב ,והחלום מתפוגג בשניה , "בשל המצב הרופאי אינך יכול להמשיך כלוחם" הדוקטור אמר.
לי זה כאב וצרב לי בתוך הלב. בשביל מה עשיתי את כל המסע הזה עד כה , הצוות קיבל את זה קשה , לא כמוני, אבל קשה, אבל אני לא אמשיך להיות הכבשה השחורה , אני יכול להוכיח לעצמי ולמשפחתי שלעבר אני לא חוזר.
אז כן יומיים או שלושה הייתי עם הראש כלפי מטה, מהר מאוד הרמתי את הראש ואמרתי הכל לטובה.
הגעתי למפקדה של הגדס"ר ודרשתי את התפקיד הכי משמעותי במפקדה.
"רס"פ מפקדה"-מי חשב על לתת לילד בן שנה וחודשיים לפקד על חיילים שכבר שנתיים+ בצבא.
אך זה מה שגרם לי להתפתח ולהרים תראש גבוה.
פה אני לא הולך לסיים תשירות שלי , אני אהיה קצין בצה"ל.
קצין בצה"ל ? אתה? (אנשים מהעבר) מי יקח אותך יש לך תיקים במשטרה שלא מזמן נסגרו והנתונים שלך נמוכים.
לא ויתרתי עברתי 5 ראיונות לקבלה ש 1-2 מתוך 5-6 בכל ראיון מתקבלים.
לאחר מאמצים רבים והעלאת הנתונים (משו שלא קורה בצה"ל)
הצלחתי לעלות תנתונים המתאימים לקצונה.
"כל עוד הנר דולק תמיד אפשר לתקן"
זהו מקום המפלט שלי 12 שנות לימוד בקושי , בגרות חלקית – , קצונה בלוגיסטיקה זה מה שאני צריך , אבל זה עוד לא נגמר..
הכנה לקצונה-מצטיין קורס.
בה"ד 1-מצטיין צוות.
השלמה חילית-מצטיין קורס מופת.
הכי קל להיות הילד שהוריו מכוונים אותו מגיל 0 ונתוניו מובנים מאליו , הילד הולך להיות קצין.
אבל אותו הילד ללא שאיפות,ללא בגרות,מסובך עם משפחתו וחבריו, המערכת שמה לו רגל , ושום דבר לא הולך כמתכונן.
רק דבר יש לי להגיד לך
"אף בן זונה לא יכול להפיל אותך".
#לוחם

שתף באמצעות:

תגובות פייסבוק

תגובות פייסבוק

אודות איילת יקיר טפירו

קרא גם:

נהיגה בשכרות – מה חשוב לדעת

Share this on WhatsAppאם אתם רוצים לדעת כיצד קובעים האם אדם נהג בשכרות ומה הסיכון …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.