רבי נחמן קרא לי!

אומרים שאתה מגיע לקברו של רבי נחמן מאומן  רק כשהצדיק 'קורא לך'.אז  זכיתי.הוא קרא לי שוב.הפעם הראשונה הייתה לפני כשלוש שנים והפעם הנוספת נקבעה ל15/4.השליח שלי לנסיעה, היה חיים מטודי , הבעלים של פיצה 'עדן'. "טלי, אשתי,  נוסעת לאומן עם הרבנית פרח, את מצטרפת?'בטח מצטרפת!' ובתוך כמה שעות  מצאתי את עצמי בעוד קבוצת 'ווטסאפ' 'אומן רון הרוש ופרח אהרוני' קבוצה של בנות…זה התחיל בשאלות על מזג האויר…כמה בגדים להביא…איך מתארגנים לנסיעה לשדה התעופה והשיא היה כששמעו שעולים למטוס עם מזוודה של 8 ק"ג בלבד…אז עם מטען כזה יצאתי למסע…/ אילת טפירו

יום ראשון בשעה 3 בצהרים קבענו להיפגש בטרמינל 1. הטיסה לקייב  אמורה הייתה להמריא בשעה 18:00 אבל אז הגיעה הודעת אס אם אס שהטיסה מתעכבת. מכיוון שמדובר בטיול רוחני , אמרתי למיטל שהכל זה מלמעלה…ושיש לה שעה נוספת  לנשום דיוטי פרי ולבחור חולצה נוספת לאופיר.

בזמן ההמתנה אנחנו עושות היכרות עם הבנות . האמת? חמודות ממש.לא מזכירות בכלל את ה'חפרניות' מקבוצת הווטסאפ…בהמשך אנחנו עושות היכרות עם הרבנית פרח אהרוני שאמורה לעשות הפרשת חלה.אז מי שלא מכיר את הרבנית פרח, יכיר אותה בהמשך, בהפרשות החלה העוצמתיות שלה. וגם הכרנו את רון הרוש, רון הוא המדריך.החזות שלו אולי קצת מבלבלת:ציצית מעל החולצה, פיאות, וכיפה נחמנית, אבל ברגע שרון פותח את פיו, אתה לא יכול שלא להישאב לקסם שלו.

אז המטוס ממריא.טיסה 2653יוצאת לקייב.הדיילת מבהירה שאין ארוחות 'אבל',  יש 'דיוטי פרי' ואפשר לקבל שתיה חמה או קרה עם עוגה ארוזה של 'אחווה'.אחרי שעה וחצי באויר, הדיילת מבקשת לשבת, לא ללכת לשירותים ולהדק חגורות.'בשל מזג אויר לא יציב, אתם מתבקשים לשבת!' באותו מעמד גם מחדדים הנחיות חירום… מיטל, שזאת הטיסה הראשונה שלה, מרשה לעצמה לפחד…חיפשתי תהילים אבל החוברת של הדיוטי פרי הייתה זמינה יותר וככה, עם התמונות של 'המבצעים' הסחתי את דעתה של הנוסעת מ'.

קצת אחרי חצות אנחנו נוחתים בקייב.מזג האוויר קריר אבל נסבל.איגור, הנהג מגיע עם אוטובוס מפואר ועוזר לנו להעמיס את המזוודות.כולן עולות לאוטובוס.הזריזות תפסו את הספסל האחורי… היעד הוא הגעה לבית המלון, ארוחת ערב ולינה.אבל הבנות מתעקשות להגיע גם לציונו של   רבי לוי יצחק מברדיצ'ב – סנגורם של ישראל.- המכונה גם 'בעל הידית',הבטיח הצדיק בצוואתו, כי מי שיפקוד את קברו, תפילותיו לא ישובו ריקם. המשמעות  של נסיעה ל'בעל הידית' היא 'חישוב מסלול מחדש' או במילים אחרות 'לילה לבן'.הבנות ויתרו על הגעה לבית המלון ואנחנו נוסעים ל'בעל הידית'. סמוך לשעה 03:00 לפנות בוקר עוצרים בתחנת דלק.שם, באמצע שום מקום, מגיע רכב גדול ועושה פריסה של אוכל.'ארוחת ערב' .מגוון של סלטים, פיתות, אורז, תפוח אדמה אפוי, חזה עוף, דגים אפויים.אני מעדיפה לאכול דג, בכל זאת, בעוד 4 שעות ארוחת בוקר…על בטן מלאה  נוסעים לבעל הידית, מאחורי יושבת צדיקה ואומרת שהיא מעדיפה מקלחת…אבל הרוב קובע.

במהלך הנסיעה מסביר רון על רבי ישראל דב  אשר היה ידוע כפועל ישועות ובעל עין הבוחנת כליות ולב, וכך התבטא פעם על עצמו: "כשעוברת בהמה ליד חלון ביתנו, יכולים אנו להכיר עליה ולהבחין בכל המעשים שעשה בעל הבהמה מיום לידתו ועד עצם היום הזה".

ידוע כי הבטיח הצדיק בצוואתו, כי מי שיפקוד את קברו, תפילותיו לא ישובו ריקם. מסופר, כי במלחמת העולם השניה, כשפלשו הנאצים לרוסיה, לא נשאר בניין אחד שעמד על תילו, אולם האוהל שעל קברו של הצדיק נשאר הבניין היחידי שעמד שלם לאחר ההפצצות. עם סיומה של המלחמה, כאשר התחילו השלטונות לשקם את העיר, הוחלט למקם את תחנת הטרנספורמטור באוהל הציון, שכן היה הוא הבניין היחידי שעמד בשלמותו. החלו הפועלים האוקראינים לחפור ביסודות הבניין, אך פלא. להפתעתם הרבה, למחרת החפירות, כאשר הגיעו למקום בשנית, והנה הבורות התמלאו חול  והחפירות כלא היו. שבו הפועלים וחפרו כבראשונה, אך המחזה חזר ונשנה פעמים מספר ונתקפו הפועלים בפחד עד שסירבו להמשיך בחפירות נוכח המאורע הפלאי, ונאלצו השלטונות לוותר על התכנית.

בהמשך לצוואתו של המגיד, מסופר כי כאשר הבחינו השלטונות הקומוניסטים באוקראינה כי הציון מהווה מקום לחיזוק אמונה בקרב יהודים רבים ומושך אליו המונים, אטמו את פתח הכניסה ואת החלון לאוהל. המעשה לא מנע מהחסידים להמשיך ולפקוד את הציון כבקשת רבם, וקיימו את דבריו כאשר החזיקו בברזלים שנקבעו לרוחב הדלת והחלון על מנת לאטמם. כאשר הבחינו השלטונות כי יהודים ממשיכים לפקוד את המקום, הקיפו את המבנה בתיל דוקרני. החסידים לא וויתרו ודרך פרצה בגדר שהייתה סמוכה לשיח קטן שהסתיר אותה, המשיכו להגיע למקום ולהחזיק בידיות…". אז הגענו עם שחר לציונו של 'בעל הידית'.כאמור על פי האמונה כל מי שאוחזת בידית יכולה לבקש 'רק' בקשה אחת.האמת?לא קל, לא קל לבקש רק בקשה אחת.הרי קיבלתי רשימה כל כך ארוכה.נעם רוצה להצליח במתכונת במתמטיקה, אפרת ביקשה ברכה על שני ילדיה, צחי ביקש מה שביקש וגם חנה, סופי וסיגל…רוני, ירון ומי לא…וגם לי יש בקשה משלי…אז התקרבתי לידית והחלטתי לבקש על עצמי.אבל אז קפץ לי המשפט: 'כל המתפלל על חברו נענה תחילה…"

אז אחרי ששיחררתי את הידית וביקשתי מה שביקשתי תפס אותי אחד המקומיים באזור."יש לך 2 מיליון ₪ פנויים?" שאל. "ברור שכן" , השבתי 'במה אוכל לעזור?',השיב לי המקומי:"את רואה את הבניין הזה?אפשר להקים כאן בית מלון מפואר, האזור של 'בעל הידית' הולך להיות 'אומן' הבא". החלפנו טלפונים.

משם המשכנו לכפר הנופש 'בזיטומיר' לארוחת בוקר-צהריים כפרית.המקומיות הגישו לנו פיצות, פוקאצ'ות, חביתת ירק, שקשוקה , גבינות ומיץ תפוזים טבעי מבקבוק קרטון.האמת?טעים.

משם טפסנו בקודש לבעל קדושת לוי, סניגורם של ישראל-רבי לוי יצחק מברדיטשוב.המשכנו למעזיבוז למעיין של הבעל שם טוב.רון הסביר שמדובר במעיין חי וכי המים היוצאים ממנו מסוגלים לישועות."אלה הם מים חיים המגיעים ממעמקי האדמה למרגלות הגבעות שמסביב לעיירה מזיבוז בה חי ופעל הצדיק אור שבעת הימים רבי ישראל הבעש"ט, אשר נהג לצאת אל מחוץ ליישוב ולמרחבים המוריקים של אותם גבעות עם תלמידיו .

מנהגו של הבעל שם טוב היה לצאת אל אותם מרחבים ולהתפלל על צאן מרעיתו ועל צרות הכלל והפרט ברוחניות ובגשמיות. באחד הימים עת התבודד במקום ביחד עם תלמידו המובהק רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה. התאחרה השעה ועם דמדומי השקיעה נזכר הבעש"ט כי טרם התפלל מנחה. ובבואו ליטול ידיו לפני התפילה נוכח לראות כי אין מים בסביבה. הזמן היה קצר מכדי להגיע למקור מים קרוב, והשעה הלכה והתאחרה

בעל ה'תולדות' שעקב אחר רבו סיפר כי ראה את הבעש"ט נופל בפישוט ידיים ורגליים על גבי הקרקע וזועק מקירות לבו בדמעות שליש: "רבש"ע מבקש אני ממך ומתחנן לפני כיסא כבודך, אנא ברחמיך הרבים הזמן לי מים לנטילת ידיים לתפילת מנחה, ואם לאו טוב מותי מחיי. שלא אאלץ לעבור חלילה על דברי השולחן ערוך.בסיימו את תפילתו שבקעה מקירות לבו, רואה הבעש"ט שבמרחק שלש פסיעות ממנו החלו לבצבץ מים חיים מן האדמה". אז מיטל ואני אספנו את כל הבקבוקים הריקים, את בקבוק ה'ספרייט' נתנו לאחד הילדים שבתמורה ל'ספרייט' נתן לנו בקבוק ריק. אבל 'גבה' 2 דולר בכדי למלא לנו את הבקבוקים עם המים הקדושים. עם 7 ליטר מים המשכנו לבית הכנסת העתיק ושמענו את הסיפור המופלא על פייכל כורך הספרים.התחנה הבאה הייתה לציונו של רבי ישראל בן שרה המיילדת-רבי ישראל הבעל שם טוב ותלמידיו.המשכנו בנסיעה לברסלב לציונו של רבי נתן, סמל הפשטות והענווה, האיש שחקק את המושג להיות מספר אחד בלהיות מספר 2.לאחר פדיון נפש ולאחר יומיים וחצי בדרכים… נסענו לאומן. מירב הוציאה עוגיות ביתיות   שאימא שלה הכינה , היא הזמינה את הרבנית פרח לחלק הקדמי של האוטובוס וכל הדרך לציון של רבי נחמן פצחנו בשירה…' מה שהיה היה , העיקר להתחיל מהתחלה…אבא תחדש אותי לגמרי תדליק לי את הנשמה…מה שהיה היה העיקר מהתחלה…' השעה 0300 לפנות בוקר, אחרי כמעט שלושה ימים בדרכים אנחנו מגיעים לבית המלון, רון והרבנית פרח מזמינים את כולם לארוחת ערב עשירה במיוחד. "תרדו לחדר האוכל , יש שניצלים ועוף… מיטל ואני העדפנו לישון…" בבוקר ערכה הרבנית פרח הפרשת חלה מרגשת במיוחד. "הריני מקשרת עצמי  לכל הצדיקים הקדושים  שבדורנו ולכל הצדיקים שוכני עפר ובפרט לרב הקדוש  צדיק יסוד עולם נחל נובע רבנו נחמן בן פייגה בן שמחה, זכותו תגן עלינו ועליכן.'  הבנות  עונה ב'אמן' .הרבנית פרח עוברת אחת אחת ושואלת את שם הבעל ושמות הילדים. הרבנית בוחרת שם של אחד הילדים ומברכת.השם לא נבחר סתם, זה ברור לכולן.בקבוצת הבנות היה גם ילד אחד מתוק במיוחד, דביר, פרח הניחה את שתי כפות ידייה על ראשו של הילד המקסים הזה וכולן ענו ב'אמן' חזק.דביר נטל את המצלמה ותיעד. אחר כך  נטל את חליל הצד שלו והוציא קול אלוהי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סילביה פרץ, האשקלונית המקסימה, הגיעה לרבי נחמן כדי לערוך סעודת הודיה.היא ערכה שולחן כיד המלך .הבנות ברכו , קנו נרות, ספרים , התפללו, בכו, צחקו ועלו למטוס בחזרה לארץ הקודש כשהן שרות:"הלב בישראל , הנשמה באומן"…

שלכם,

אילת טפירו

שתף באמצעות:

תגובות פייסבוק

תגובות פייסבוק

אודות איילת יקיר טפירו

קרא גם:

תצטרפו לאג'נדה

Share this on WhatsAppכל הכבוד:חבר'ה צעירים יehhnu  באשקלון  הפנינג ספורט.הכספים יועברו למשלחת הומניטרית  בטנזניה   …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.