אשקלון פוסט פורטל האינטרנט של אשקלון
כך אמר איתי זוארץ שיצא ללא פגע לאחר שטיל גראד נחת על ביתו והרס אותו כליל.מידי יום זוכה איתי לביקורים של שרים וח”כ. היום (ה’) הגיע השר יואב גלאנט/ אילת טפירו
השר גלאנט ורה”ע תומר גלאם.צילום:תומר שונם הלוי
את שולחן השבת לא יערוך איתי זוארץ בביתו.כנראה שגם לא בשבועות הקרובים. בביתו עובדים במרץ פועלים שמתחילים בשיקום ההריסות והנזק הגדול.מאז נפל טיל גראד בביתו , מגיעים עשרות סקרנים לצפות בבית שהיה בו נס.כולם ללא יוצא מן הכלל מסרבים להאמין איזה הרס יכול טיל גראד לזרוע ועוד יותר, הם אינן מאמינים כיצד איתי ניצל.
איתי זוארץ לא ישכח עוד זמן רב את אותו יום ב’. השעה 21:30 אזעקת צבע אדום נשמעת באשקלון.תושבי שכונת אפרידר יכלו להרגיש באוויר שלא מדובר בעוד אזעקה, הייתה זו אזעקה רצופה שלוותה בקולות שלא היינו רגילים לשמוע בסבב הקודם. בשעה 21:46 אזעקה נוספת, שוב ‘בומים’ ועוד ‘בומים’ כמה דקות לאחר מכן בשעה 21:53 אזעקה נוספת, גם היא ארוכה, אנחנו נכנסים לממ”ד. נועלים את הדלת ודואגים שיהיה מרחב נוח לאורחים שלנו.נשמע ‘בום’ ואז רעשים של חפצים נשברים בבית.האורחת שלנו מחליפה צבע וצועקת ‘זה נפל אצלך בבית .תגידו ‘שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד’. כעבור דקה או שתיים , אנחנו יוצאים מהממ”ד, תחושה של חוסר אונים, פחד.אנחנו סורקים את הבית ולא רואים משהו מיוחד.אבל אז מגלים שהחלון בפאטיו נשבר, וכעבור דקה מגלים שעוד חלון עף, ודלת נתלשה והחלון בחדר של נעם התנפץ והמחשב ספג זעזוע…כל הסימנים מראים שמשהו קרוב.קרוב מאוד התרחש ברחוב השקט שלנו, רחוב הדרור. יצאנו מחוץ לבית, היו שם שכנים מבוהלים, ילדים שהתרוצצו ותינוקות שאחזו בגוף של הוריהם ובכו בהיסטריה. ואז הבנו שהבית בפינה, הבית של השכן שלנו, איתי זוארץ, נחרב כליל.כוחות משטרה, מד”א, אנשי עירייה הגיעו למקום.בתוך דקות הפך הרחוב השקט הזה לשדה קרב אמיתי. ואז מתוך כל ההריסות הללו יוצא איתי, בחור רזה, גבוה עם עיניים כחולות וטובו, , מנקה מעליו את האבק ואומר.’הכל בסדר, הכל בסדר.אני רוצה להתקשר להורים שלי ולבת שלי מאיה להרגיע אותם’שהכל איתי בסדר, שלא ידאגו לי”.
מי שראה את איתי זוארץ יוצא מההריסות – התקשה להאמין למראה עיניו. כל בר דעת מבין שהסיכויים שמישהו יצא מההרס הזה ללא שריטה הם בגדר נס גלוי. אין הסבר אחר.
איתי, אפשר לומר שהיה לך נס גלוי.
אין לי מילה אחרת.הדבר הראשוון שעשיתי הוא לבדוק שאני נושם, שלא חסר לי איזה איבר בגוף .כשראיתי שהכל בסדר, ניקיתי את האבק ויצאתי החוצה.למעשה כבר הייתי בחוץ.. כל הבית היה חשוף
שחזר את הרגעים לפני שהחיים שלך משתנים…
זה היה יום שיגרתי לגמריי.הגעתי מהעבודה.הכנתי לעצמי לאכול את מה שכולם אוכלים אחרי יום עבודה.התיישבתי על המחשב.גלשתי קצת באינטרנט ואז אני שומע אזעקה.יש את השנייה הראשונה של הפחד הזה שכולם מכירים אותו.הפעם זאת הייתה אזעקה ארוכה ועוד אחת ברצף ואז אני מבין שמשהו נמצא ממש מעליי.מי שמכיר את הבתים הישנים כאן יודע שיש פרוזדור קטן ומעליו בויידם.החלטתי להסתתר שם.וזה למעשה מה שהציל אותי.פיסת הבטון הקטנה הזאת“
מה עבר עלייך באותם רגעים?
אפילו את הרעש אני לא זוכר ששמעתי.התחושה היא שכאילו שופכים עלייך משאית עם חולות.חושך מצרים, התחלתי להזיז את הידיים וכשהבנתי שאני חי התחלתי לנשום ולנער מעליי את האבק מבחינתי האירוע נגמר.אבל אז הגיעו שכנים וסקרנים ואנשים שהציעו עזרה, וכתבים מכל העולם וחברי כנסת ושרים
ואיפה הייתה מאיה?
הבת שלי מאיה הייתה עם אימא שלה מחוץ לאשקלון.זה נס גלוי בפני עצמו.אני לא רוצה אפילו לחשוב מה היה קורה אילו מאיה הייתה צריכה לעבור את כל הטראומה הזאת.ממש נס
מיד אחרי המקרה בחרת להביא את מאיה לבית.און אם לדייק למה שנותר ממנו….
כן, היה חשוב לי שהיא תראה מה קרה, כי היו מלא דיבורים והיא ראתה בטלויזיה.בדיוק ביום שלישי תיכננתי לנסוע איתה לאיקאה לחדש לה כמה אביזרים בחדר
איך הגיבו ההורים שלך?
הם היו המומים.הדבר הראשון שעשיתי זה להתקשר אליהם.לא מצאתי את הטלפון.ביקשתי מאחד השכנים שיחייג אליי.ולפי הצילצול ניגשתי למקום.הטלפון היה מונח מתחת לספר תורה במטבח
על איזו פרשה?
יחזקאל. אולי קיבלתי מסר מהנביא יחזקאל…
מאיה עם אבא איתי. “היה לנו נס”
