אשקלון פוסט פורטל האינטרנט של אשקלון
תקופת החסד המקובלת של 100 ימים הניתנת לשלטון הנוכחי ולעומד בראש מגיעה כמעט לסיומה, זה הזמן לבחון את פעולותיה אם לשבט או לחסד, האם הסיר מ.מ ראש העיר תומר את הגרורה בדמות ראש העיר הקודם, ופנה הוא לעשייה עצמאית שתביא אותו לכסא גם בקדנציה הבאה. או שפעולותיו הנן פעולות מקומיות ופופוליסטיות, תחת עינו הפקוחה והצרה של המאיים הסדרתי. האם בסופו של יום תומר יתגלה כמנהיג או עוד מנהל.
דבר אחד אי אפשר לקחת מתומר, הבחור צנוע, כוונותיו טובות ומוכן הוא ללמוד, כבר בעניין זה הרוויחה העיר כאשר החליפה את שמש העמים שמעוני, שחשב שהשמש זורחת כאשר הוא מתכופף. את ימי שלטונו של תומר עד כאן נבחן דרך ההנחה כי הגיע לתפקידו ללא הכנה מוקדמת לאור אילוצים משפטיים של הקודם, ככל שחולפים הימים, עניין זה מאבד מהרלוונטיות ותומר ייבחן ללא הנחות.
כל תפקיד גדול ואחראי מתחיל בכישלון רגליים, המעמד וכובד משקל האחריות יוצרים בלבול זמני, עד שהסחרחורת חולפת ומתחילים בעבודה. כך היו ימיו הראשונים של תומר, אשר נראה כי העביר את שרביט ניהול העיר למשה אטיאס אשר הופיע ונשמע בכל מקום. ימים אלו חלפו ותומר קבע את האינטונציה הנדרשת לניהול ישיבות והחל מתנהג כראש עיר.
הטעות הראשונה של תומר, וזו שלא משתנה, הנה קביעת הפרסונות בסביבתו הקרבה, רובם היו אנשי שמש העמים שמעוני, ונאמנותם בראש ובראשונה אליו. טעות זו היא אחת הסיבות כי פעולותיו לעולם לא יבשילו לביצוע שיאפיל על עשייתו של שמעוני.
מנהיגות. “המלך מת יחי המלך החדש”. מטרייה או לא, תומר העלים את שמעוני מהתודעה הציבורית, זה האחרון מידי פעם בעצבים מבליח פוסט שמנסה לגמד את עשייתו של תומר ולהזכיר על נוכחותו לשארית הפליטה.
מנהיגות בשונה מניהול, אינה באה להפעיל את עובדי העירייה על פי תפקידם, זהו תפקידו של המנכ”ל. מנהיג, שזו הגדרתו הרצויה של ראש עיר, בא לקבוע חזון, בא להתוות דרך שאליה כל העיר, תושביה, עובדיה ומשאביה מוכוונים בכדי להוציא אל הפועל את החזון שנקבע. לאור הזמן שנותר על הבחירות הקרובות, אני לא מצפה מתומר כי החזון יהיה במספר תחומים כפי שמבטיחים מועמדים אחרים, אלא שיכוון לחזון אחד שיצא את הפועל, זה לבדו יותיר חותם לדורות ויעשה יותר ממה שעשו קודמיו שלאף אחד מהם לא היה חזון.
בעניין זה לצערי תומר הצהיר כי אינו בר חזון, היינו אינו מנהיג. פנייתו של תומר לתושבי העיר כי יבחרו את חזון העיר הנה לא יותר מתרגיל פופוליסטי שגורם לו נזק גדול. פנייה זו באה להצהיר כי תומר לאחר 4 שנות תפקיד בעיר אינו יודע מה חשוב יותר, היא גם באה להצהיר כי אינו מנהיג שיודע את הדרך אלא כזה שמבקש את תושבי העיר כי יקבעו לו אותה. יתרה מזאת. הרעיון אינו ישים בעליל, מה יהיה החזון הנבחר מתוך מאות הבעיות של העיר? האם תקום וועדת בחירה מטעם תושבי העיר? או תכריזו על החזון הזוכה כאילו הייתם מועמד המבקש לבחון את המטרה שאליה יכוון את קמפיין הבחירות שלו.
חינוך: ביקור שר החינוך בעיר אינו עשייה או חזון, אלה באים היכן שיכולים לקבל טקס ותמונה לאינסטגרם. החינוך בעיר בהידרדרות מזה 3 שנים, מבחני משרד החינוך באקלים ובמיצ”ב לא מחמיאים. חולה רעה זו אינה באשמתו של תומר, אלא של מר חינוך שמעוני. לזכותו של תומר יאמר, כי בימים אלו קמות וועדות ביחד עם פורום ההורים לטיפול בליקויי החינוך. וועדות שלא היו קיימות בעבר. מחשבה זו של שיתוף פעלה יכולה רק להיטיב ונמתין לראות את תוצאותיה.
החינוך בעיר ללא מנהל אגף מעל שנה. גם הדמויות שנותרו עוזבות את הספינה הטובעת לטובת משרות ניהול. הגדרתה של עדנה ולנשטיין כיועצת חינוך הנו עניין חשוב ומבורך, אך אין זה תחליף לראש אגף במשרה מלאה ורוויזיה במחלקת החינוך המנופחת.
ההחלטה לסבסד את קייטנות הקיץ, למרות שזו הנחייה ארצית הנה החלטה חיובית, היו רשויות רבות שהעדיפו למסמס ולא להכניס את היד לכיס הרשות. לשמחתי, החלטת הנהגת העיר לסבסד את קייטנות הקיץ הגדילה משמעותית את משתתפי הקייטנות העירוניות, שהנו עניין מבורך וחשוב למשפחות בימי החופש המוטרפים.
מצד שני, מקוממת אותי ורבים אחרים ההשקעה בבתי הספר “האיכותיים” בעיר כבית ספר מדעים ואומנויות, והתעלמות משאר מצוקות בתי הספר ברמה המערכתית. באופן מכוון יוצרת הנהגת עיר מערכות חינוך מופרדות ומופלות.
ספורט: אין בשורה, או נכון יותר הבשורה הרעה ממשיכה, התמדתו של תומר לראות בהפועל אשקלון את תמצית החינוך לספורט בעיר הנה טעות אדירה. הפניית משאבים גם בשיפוץ הפיזי של המגרש הנו ראייה מוטעית של מה חשוב ומה חשב פחות. המשך ההתעסקות של תומר בהפועל אשקלון בלבד הנה קניית קולות והאהדה לבחירות הקרובות, ולא חזון ספורטיבי.
החינוך לספורט בעיר מצומצם לסיוע של 2000 ₪ לשנה, אגודות ספורט פשטו את הרגל ואחרים פשוט סגרו את שעריהם. גם הפניית תקציב בסך 1.000,000 ₪ של הממונה על הספורט, יוסי כהן ליקירת ליבו אליצור אשקלון שפשטה את הרגל, הנה אצבע בעין לשאר אגודות הספורט בעיר ולמנהל תקין, קופת העיר אינה הקופה הקטנה של חבר המועצה יוסי כהן ליצירת תומכים ליום בחירות.
תשתיות: אין ספק כי בעניין זה השקיע תומר את כל מרצו, שבילי אופניים נסללו, רחובות שודרגו, שוקמו צירי תנועה ונעשו עבודות גינון וגני שעשועים. לזכותו ייאמר כי ללא עזרתו של שמעוני, ובתקופה שהיה מנודה מהקומה הרביעית, דאג לשיקומם של 3 בניינים בביאליק ובשכונות הדרומיות. אך למרות דברי החסד המגיעים, קומם אותי פוסט מהימים האחרונים בביקורו של תומר ברמת אשכול שבו הצהיר “רוצה לשנות את כללי המשחק”. אתה רוצה לשנות? תקבע מדיניות תיכנונית לעיר. כזו שמתחייבת בכדי לקיים התחדשות עירונית. העיר מלאה בשלטים “כאן בונים” של התחדשו עירונית, היו כאלה שביקשו לחדש שכונות שלמות. אך עד אשר לא תקבע בעיר מדיניות של מה מותר לבנות ואיפה. תמשיכו תושבי השכונות להתגורר בבתים המתפוררים. הציבור מאמין ומקווה, אך אינו טיפש. מיניתם את רימן פולאט לקיים התחדשות עירונית. אז תנו בידיו את הכלים התכנוניים והמשפטיים. בלי זה, חבל להותיר את המנהלת.
מנהלת מגדל, אמונה על קביעת תשתית ותוכנית למגדל, המנהלת היא גם זו שקבעה את הקמת השוק, זה שעל הנייר נראה כמו ברצלונה, אך במציאות התרסק והפך להיות מחסן. בראש המנהלת יושב חברו של שמעוני, אני ורבים מנסים להבין, מדוע המנהלת עדיין קיימת ומדוע העומד בראשה שלא עשה דבר חיובי במשך 4 שנים, ממשיך לפקוד את כסא המנכ”ל.
הצהרותיו של תומר בפייס כי בפגישה עם “המשיח כחלון” יטופלו ענייני התחבורה בעיר, הנה זלזול במוחם של תושבי העיר. המדינה לא תממן את התשתיות לשכונות הצפוניות ולדרך היציאה החדשה צפונה. את התשתית תקיים המדינה רק לאחר התקדמות בתוכנית הגג, מתמורת מכירת הקרקעות ליזמים, תפנה המדינה את התקציב לבניית התשתיות. כחלון לא יניח מאות מילונים לבניית כביש צפוני. כמו שהוא לא יגדיר את אשקלון כעיר עדיפות לאומית א’.
תעסוקה: הבשורה על הרחבת שטחים למפעלים קלסברג ורב בריח הנה מבורכת, עד אשר יוקמו ויקלטו עובדים ייקח מספר שנים, אך עדיין יש לברך על העשייה וההכרזה. מקווה כי בשורה זו תתקיים ולא תהפוך לחרב מתהפכת לאחר שיוקם מרכז מחזור הפסולת בסמוך למאגרי המים של קלסברג. לפעמים יש תחושה שיד ימין פועלת בנפרד מיד שמאל.
פיתוח תעסוקה אינו מתקיים מחר, תעסוקה מתוכננת ומתקיימת במהלך שנים. הנחת האבן הראשונה לפיתוח תעסוקה בדמות הקצאת קרקעות הנה התחלה טובה עליה יש לברך.
תרבות: תומר יחד עם אטיאס החלו במיזמים מקומיים. כך החלו אירועי המדרחוב, ייתר אירועי התרבות בעיר כמסיבות יום העצמאות והשתתפות בגלריות, מתקיימים גם בירוחם. אך הקשר בינם לבין תרבות הוא כמו הקשר שלי עם שיער בראש. אם מבקש תומר לקיים תרבות. יכול הוא להתייעץ עם אחותו המוכשרת, אשר החלום שלה להקים תיאטרון באשקלון כי זה בגדר דמיון. אם אחותו של מ.מ ראש העיר טוענת לחוסר תרבות באשקלון, מי אני שאחלוק. שאריות תרבות כאנדלוסית הוכחדו, תרבות מעולם לא הייתה חזון בעיר. לכן איני מצפה מתומר להיות שונה מקודמיו.
צעירים ונוער : ימי החופש מקצינים את התעלמותה של הרשות מצורכי הנוער בעיר במשך כל השנה. בימים אלו הנוער המשועמם מוצא את דרכו אל עבר הגינות הציבוריות שיכור ואלים. בימים אלו מוקד 106 מקבל קריאות רבות על הפרעה לסדר של צעירים בריכוזים שכונתיים. לתקופה הקרובה מודע אני להקמת מרכזי רעש. מקומות בהם יתרכזו הצעירים להוציא את האנרגיות האצורות בהם. לטובת הצעירים גם נקבעו אירועי קיץ ראויים, אך אינם נותנים מענה לבעיה השנתית שבה לנוער בעיר אין מסגרות לאחר שעות הלימודים. אין מרכזי נוער, אין מועדונים ואין אגודות ספורט.
שקיפות: מצבה הכלכלי של העיר סודי יותר מסודות הגרעין בדימונה, למעט הכרזות כוללניות כי מצבה של רשות מאוזן, אין כל פירוט אחר. גם בקשות של חברי מועצה לקבל לידיהם את מצבה הכלכל של העיר מושבות ריקם, למה? באמת שאין כל סיבה למעט הסתר או דרישה של שמעוני.
מה עם המלצות מבקר המדינה, חלפו חודשים ווועדות העיר לבחינת הליקויים ממלאות פיהם מים, תומר, אתה לא אחראי ליצירת הליקויים, אך אתה אחראי כיום לתיקונם. מודעים כולנו כי טיפול בבעיה שבה מעורבים חברים, אינה נוחה, אך רק בשעות של קושי נמדד מיהו מנהיג ומיהו עוד מנהל.
תומר, באמת מקווה אני שתצליח בעשייתך, אין זה עניין אישי, אלא ציבורי. אתה נמנה עם האנשים אשר לכאורה באים לעשות למען הכלל, עשייתך בחודשים האחרונים מתגלה כעשייה של “צבע”. ביצועים מהירים של שינוי חזית ושיקום, עניין חשוב. אך בכל הקשור בבניית תהליכים לשנים הבאות, עשייה מועטה ביותר אם בכלל, לא בתכנון העיר, לא בקביעת חץ חינוכי ולא בקביעת אמירות בנושאים חשובים. בסיכומם של 100 ימי שלטון, תומר, מתגלה כמנהל ופחות כמנהיג.
