אשקלון פוסט פורטל האינטרנט של אשקלון
ביום שלישי שעבר , במעמד הילדים, הנכדים והנינים נישאו דוד אייל ושושנה מזרחי בני ה75 שהכירו במועדון הגמלאים של שלמה ארבלי. שיהיה במזל טוב! /אתר אשקלון פוסט, צילום:גולן שי
מי שנכח ביום שלישי שעבר בחתונה של דוד ושושנה באולמי ‘אגמים’ באשקלון יכול היה להבין
כי אין גבול לאהבה ואהבת אמת יכולה להופיע בכל מקום ובכל גיל. מרגש היה לראות את הילדים של שניהם ביחד עם הנכדים והנינים נרגשים ועושים שמח ברחבת הריקודים
לא טוב היות האדם לבדו
אכן, הצמד נראה מאוהב עד מעל לראש.דוד הוא זה שבחר לכלתו את השמלה שתלבש במסיבת החתונה, “נכון, לא מקובל ללבוש לבן בחתונה שנייה, אבל הסתכלתי על שמלה צנועה ואייל מיד קנה אותה” מספרת שושנה ומראה בגאווה את הצמידים היפהיפיים שקיבלה מהחתן. “הוא פרסי אבל בכלל לא קמצן”, היא מציינת בגאווה ואייל מצידו מוסיף:”בשנת 1965 זכיתי בפרס של חצי מיליון לירות ממפעל הפיס.כעת זכיתי בה, ואני מאושר עוד יותר”.
הפגישה הראשונה בינהם התרחשה לפני כארבעה חודשים בלבד.דוד אייל האשקלוני הוא חבר וותיק במועדון גמלאי ההסתדרות בהנהלת שלמה ארבלי. מאז נפטרה אשתו רוזה, לפני כשנה, אייל מרבה לשהות במועדון שהפך עבורו ועבור רבים אחרים לבית ומשפחה.בכל זאת, בהגיעו לביתו בשכונת ברנע חש בודד .ואז הגיעה השושנה אל חייו.
אייל:”ישבתי עם החברים במועדון, לפתע נפתחה הדלת ונכנסה האישה היפה, מיד אמרתי לחברים , תראו איזו ציפור יפה הגיעה.סחבתי אותה מיד שתתישב לידי, התחלנו לדבר והתברר לי שהיא בכלל לא אשקלונית.היא גרה במושב ‘הודיה’ ואני מכיר שם כל בית במושב, עקב עבודתי כחשמלאי בחברת חשמל, לשעבר”.
“רק אצלי בבית הוא לא ביקר אף פעם..”, מפסיקה שושנה את שטף דבריו של החתן המאוהב.
בכלל, מסתבר כי לצמד היו המון נושאי שיחה מרתקים והשיחות בניהם נמשכו עוד ועוד.יחד עם חברי המועדון הם יצאו לטיולים, שמעו הרצאות מעניינות וגם עבור המושבניקית הפך המועדון לבית, ושם מצאה שפע חברים חדשים.כאשר התברר לשניהם כי הפרידות קשות עבורם, הם החליטו להתחתן.
הכל זה מלמעלה
שושנה, דור שביעי בארץ, נולדה בירושלים וגדלה בתל אביב, וכן בקיבוץ דגניה א’.בגיל 19 כבר הייתה נשואה.
שושנה:”זה כמו גורל.גם לבעלי הראשון קרו דוד, וכמו בעלי היום, גם הראשון היה פרסי”.
למרות שהייתה אם בגיל צעיר והפכה עם הזמן אם לשני בנים וארבע בנות הספיקה לעבוד במשק החקלאי במושב, וכן במשרד החקלאות.
משפחתה של שושנה היא בהחלט משפחה גדולה.יש לה 22 נכדים ו-6 נינים.
דוד אייל, כאמור, יליד פרס בשנות החמישים הוא הגיע ארצה לקיבוץ חולתה.
אייל:”הייתי אז ילד בן 7, עליתי בעליה עם 350 ילדים, ללא הורים.הביאו אותנו ארצה וחילקו אותנו בין הקיבוצים”.
בגיל 15 התאחד עם הוריו שעלו לישראל.בתחילה התגוררו בפרדס חנה, וכעבור מספר שנים הדרימו לאשקלון.אייל למד חשמלאות ולאחר שירות צבאי החל לעבוד בחברת חשמל ואחר כך עבד כחמלאי עצמאי, במשך 14 שנה עבד ב’כפר סילבר’ ועוד 22 שנה בחברת מקורות’ כיום הוא פנסיונר השמח בחלקו.
לפני כשנה התאלמן מאשתו רוזה שכבדה בסוכנות, אייל חווה אסון קודם, כשאחד משלושת ילדיו נפטר ממחלה קשה.כיום הוא אב לשני בנים ובת וגם לו יש משפחה עניפה.10 נכדים, ו-12 נינים.
“המועדון של הסתדרות הגמלאים הביא לי אושר”, מספר אייל שמכיר את מנהל הסתדרות הגמלאים אלמ’ במיל ארבלי שלמה מזה 30 שנה.”הייתי פעיל עבור ארבלי כשהתמודד לראשות העיר והיה סגן ראש העיר.כששמעתי על המועדון שהוא מנהל, מיהרתי להירשם ולפגוש בו שוב.אני ממש מעריך את מה שארבלי עושה למען גמלאי אשקלון.לי אישית הוא גרם למהפך בחיים.בזכותו הכרתי את האישה של חיי”
שושנה אומרת שלמרות היותה אלמנה מזה 8 שנים היא בכלל לא חשבה להינשא.”שיחות יומיומיות עם דוד גרמו לי לשנות את דעתי.נקשרנו, עבר יום ועוד יום וראיתי שאני בדרך להיות עמו ולצידו.פשוט אהבתי אותו”. אך דבר פעוט עמד בדרכם.דוד הוא אדם מסורתי ושושנה אמנם ליברלית אך גם היא לא רצתה לחיות בחטא, בגלל המשפחה וכך, עבור עצמם ועבור המשפחות המורחבות החליטו על חופה וקידושין כדת וכדין.
“בהתחלה רצינו משהו צנוע-טקס החופה התקיים בבית אחי בירושלים”, מספרת שושנה ומוסיפה כי רצו לעשות מסיבה צנועה בלבד, אך השמחה בלבבם הייתה כל כך גדולה עד כי ערכו מסיבת חתונה מפוארת עם המון בני משפחה שכולם מפרגנים והמון חברים אוהבים.
הכל כתוב
כמובן שהשניים ערכו הסכם ממון לפני החתונה.אייל:”אמרתי לה, אני לא רוצה שום דבר ממך, לא כסף, לא בית, יש לי כל מה שאני צריך.גם את לא צריכה ממני כלום.נחיה מהפנסיה של שנינו ונעשה חיים, נטייל בארץ ובעולם ונהנה מכל רגע ביחד”
המשפחות של שניהם שמחו בשמחתם.הסכמי הממון שנחתמו ימנעו ‘מלחמות ירושה’ בעתיד וכל מה שנותר עתה לבנים, לנכדים, ולנינים זה לברך את הזוג המאושר ולשמוח בשמחתם.
אייל:”הבנים והבנות עודדו אותי להינשא.הם ראן כמה קשה לי לחיות לבד ושושנה ממש מצאה חן בעיני כולם”
שושנה מצטרפת לדעתו.”לא טוב היות האדם לבדו, זה לא טוב לנפש ובכלל לבריאות”. לשושנה, פצצת אנרגיה יש הרבה תחביבים.היא מציירת, קוראת הרבה, אוהבת טיולים וריקודים ואת זה מצאה ובשפע במועדון שסיסמתו ‘העיקר שניפגש’, ואכן, שם פגשה את אהבת חייה.”אפילו שעה ביום ופגישה עם החברים שם ממלאה את חיי” היא אומרת.
הכל דבש
גם אייל מאושר.אייל הוא שף חובב שמעתה יבשל מעדנים לכלה הטריה וגם הוא כמוה אוהב חברה וטיולים.”הקשר בינינו אמיתי, כאילו הכרנו כל החיים”, אומר אייל ומספר כי מעתה הם יגורו בימי חול במושב ובסופי שבוע ובחגים הם יחיו באשקלון.
עתה הם מתכננים לחגוג ירח דבש אך הקור באירופה מצמצם את אפשרויות הבילוי.”אולי בכל זאת ניסע לברצלונה”, אומרת שושנה “בכל זאת קרה משהו נפלא בחיינו וחייבים לחגוג אותו” אומרת ואייל מהנהן בהסכמה ומביט בה במבט מעריץ.
הזוג המאוהב מציע לכל החברים במועדון לנהוג כמותם, להתאהב, להינשא ולהיות ביחד, כי כאמור, אין גיל לאהבה והצמד הזה הוכיח זאת הלכה למעשה.
