אשקלון פוסט פורטל האינטרנט של אשקלון
אחרי שבשנה שעברה דורגה נמוך כמעט בכל הקטגוריות, אשקלון רושמת את העלייה הגדולה ביותר במדד ומזנקת למקום ה-14 מבין הערים הגדולות בישראל. עם זאת, התקציב וההוצאות על שירותי דת בעיר הם מהגבוהים בארץ עם למעלה מ-13 מיליון שקלים; בבריכה העירונית מקנים הנחה של כמעט 40% למי שיבחר לרחוץ בזמני הרחצה המגדרית, המפרידה בין נשים וגברים; ומועצת העיר עדיין לא עסקה בבחירת נציגים למועצה הדתית על אף שנדרשה לעשות כן על ידי השר לשירותי דת
המדד בדק האם ועד כמה פועל השלטון המקומי נגד הדרת נשים, כמה כסף מקצה העירייה למועצה הדתית ולשירותי הדת מתוך התקציב העירוני, איזו עירייה מאפשרת רחצה נפרדת בבריכה העירונית ועוד מתמרצת את זה בהנחה משמעותית, האם אגף החינוך העירוני מפקח על כניסת עמותות דתיות לבתי הספר, מאיזו עיר ניתן לצאת בשבת רק באמצעות מונית ספיישל או רכב פרטי, מי בעד לקדם נישואים אזרחיים בתחומי העיר ואף מאפשרת קבורה אזרחית בבית העלמין.
מנכ”ל תנועת ישראל חופשית אורי קידר:
“השנה באופן מיוחד הקורונה הוכיחה כי נבחרי ציבור ברמה המקומית הם כוכבים פוליטיים שמפגינים משילות כשצריך וכשרוצים. ראשי ערים הניעו תכניות, יזמו שינויים באופן עצמאE9 והציגו תוצאות. נראה סוף סוף כי ישנה הפנמה שלנבחרים המקומיים ישנו הכוח לעשות ולשנות, היכן שהממשלה בוחרת שלא. מנהיגים שלא יתאימו את עצמם לרוח התקופה, ויתרחקו מאקטיביות בנושא חופש הדת בעירם -פשוט יודחו מתפקידם על ידי הציבור שמחפש הרבה יותר עשייה ודאגה לרווחתו גם ברמה המקומית”.
“מדד החופש העירוני” שייסדה תנועת “ישראל חופשית”, נערך זו השנה השלישית, בשנה שלא דמתה לקודמותיה בין בידוד לסגר. מגפת הקורונה שינתה לחלוטין את סדר היום – ולא פסחה כמובן על ההיבטים שאנחנו מבקשים לבדוק במדד החופש העירוני. יחסי דת ומדינה העסיקו השנה ביתר שאת את הציבור הישראלי. הם הובלטו במערכת הבחירות, השלישית במספר תוך פחות משנה, שיצאה לדרך, בין היתר, בהיעדר הסכמות בסוגיות דת ומדינה. לקראת סוף השנה, סביב מדיניות הסגרים, פעילות בתי הכנסת בחגים, מתווה הלימודים בישיבות (שנגד האפליה המובנית בו עתרה התנוע לבג”ץ) ופתיחת תלמודי התורה דווקא בערים ה”אדומות”, העיסוק בכך אף גבר. כך שהקורונה, גם אם לפרקים נדמה היה שהיא מטשטשת סוגיות שהמדד מבקש לבחון ובוודאי מאתגרת את היכולת שלנו לעשות כן המחישה דווקא את נחיצות המעקב.
על הרקע הזה מתפרסם זו השנה השלישית מדד החופש העירוני, הבודק את מידת החופש ממנה נהנים תושביהן של 24 ערים בישראל 20 הגדולות בארץ בתוספת שתי הגדולות בצפונה ובדרומה. המדד בחן כל עיר בעשר קטגוריות, ונערך בפיקוחו האקדמי של פרופ’ עמית שכטר, כאשר כל קטגוריה קיבלה משקל במדד הכללי בהתאם לזה שהציבור ייחס לה בסקר שנערך על ידי ד”ר חגי אלקיים-שלם, סוקר ופסיכולוג פוליטי. המדד בחן ומיפה את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל לתושביהן, ודירג אותן מהעיר החופשית ביותר ועד לעיר המרסנת ביותר.
השנה לראשונה נכנס למדד קריטריון הנישואים האזרחיים ברמה המוניציפלית שקיבל משמעות רבה במשבר הקורונה. אולם היות ופריצת הדרך בשלב זה היא במישור ההצהרתי בלבד, ושאף עירייה לא פתחה עד כה רישום משלה לזוגות נשואים ישנה התייחסות לקטגוריה אך ללא דירוג, ומבלי לשלבה בשיקלול הסופי.
בתוך כך, אשקלון שיפרה את מקומה במדד לעומת השנה שעברה ורושמת כעת את העלייה הגדולה ביותר, בין היתר היות והתחילה להעסיק עובד סוציאלי לשירות הקהילה הלהט”בית בעיר. כמו כן, השנה ישנה אופציה של קבורה אזרחית לת ושבי אשקלון, שהוא נושא משמעותי עבור רבים. אולם בנושא מחירי הרחצה בשעות בהפרדה מגדרית בבריכה העירונית אין שינוי והעירייה ממשיכה לסבסד כמעט שליש ממחיר הכניסה לבריכת השחייה בזמן הרחצה הנפרדת. נוסף לכך, שיעור תקציבי הדת ביחס עומד על 1.37% מהתקציב הכללי של העיר בשנה, וכולל 9,169,899 ¤ תקציב למועצה ה’דתית. עוד 2,595,818 ¤ תקציב לסעיף תרבות תורנית ועוד 1,800,000 לתמיכות תרבות תורנית. בסעיף החינוך העירייה הצהירה כי אינה מפקחת על כניסת עמותות דתיות למוסדות חינוך ופעילותן אינה מפוקחת על ידם וכן מועצת העיר עדיין לא עסקה בבחירת נציגים למועצה הדתית על אף שנדרשה על ידי השר
לינק לאתר המדד: https://press.israelhofsheet.org.il/years/2020
עיקרי המדד:
תחבורה ציבורית
קטגוריית התחבורה הציבורית בשבת מדדה את נגישות אפשרויות התחבורה בימי השבת לתושבי העיר. בעוד ששנת 2020 נפתחה עם חדשות חיוביות על ערים שיישמו מיזמים משלהן בתחום התחבורה הציבורית בשבת, מגיפת הקורונה הקפיאה את ההישגים הרגעיים, הקפאה שעד כה לא הפשירה. ערים בודדות החזירו את המיזמים לפעילות בין הסגרים אך ברובן – נותרו התושבים ללא מענה. את הקטגוריה מובילות הרצליה, ת”א ורמת גן, עם ציון 16 מתוך 17. בהרצליה חזרו לפעילות קווי השבת של העירייה, המאפשרים הסעה עד צפון תל אביב לאחר הפוגת קורונה. תל אביב ורמת גן חזר לפעילות מיזם נעים בסופ”ש וכמובן שירותי מוניות השירות הקיימים. העיר המפתיעה בתחתית הטבלה היא רעננה עם ציון אפס, שכנה לבית שמש ודימונה.
תקציבי דת
השנה, המדד בחן שוב אתשיעור התקציב שמוקצה לטובת שירותי דת בערים, ונבדקו שני פרמטרים ספציפיים: שיעורי הדת ביחס לתקציב הכולל, וההוצאה על שירותי דת פר תושב יהודי על פני השנה.
הציון המשקלל את שני הפרמטרים הללו הביא את הערים חולון ובאר שבע לפסגת הרשימה, עם ציון 12 מתוך 13 מקסימלי, עם צמצום משמעותי של תקציבי הדת (בחולון כמיליון וחצי שקלים). ברמת גן, לאור ירידה באירועי תרבות תורנית, נרשמה ירידה נוספת בתקציבי הדת (שנה שנייה ברציפות) והיא ממוקמת במקום ה-6 עם ציון 10. תקציב הדת של עיריית חיפה (במקום ה-8), לעומת זאת עלה ב-2 מיליון שקלים נוספים לעומת שנים קודמות, ובעיר הרביעית בגודלה בישראל, ראשון לציון זכתה המועצה הדתית לתוספת תקציבית של 2 מיליון שקלים, בנוסף על סכום דומה המוקצה לתרבות תורנית, וכל זאת בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה המדינה. העיר עכו (במקום ה-3) הפנתה את השיעור הנמוך ביותר מהתקציב הכללי לשירותי דת מחצית האחוז, ואחריה תל אביב.
שירותי דת
הקטגוריה בנויה משתי קטגוריות משנה המועצות הדתיות (האם המועצה מתפקדת בהרכב עליו הוסכם עם העירייה, האם יש עליו פיקוח והאם יש בו גיוון מגדרי), וקבורה אזרחית (האם קיימת).
השנה, באף עיר לא פעלה מועצה המייצגת את האינטרסים של התושבים בשל ממשלות המעבר בשנה המורכבת האחרונה, טרם התפנו עיריות רבות להעביר לשר לשירותי דתות את מומלציהן למועצות הדתיות. מועצות שהשקיעו והגישו רשימות לשר למעשה נקטוט צעד דמוקרטי מתבקש. התוצאות מאכזבות – לא פחות מ-14 ערים במדד מככבות עם ציון 0 בנושא זה. את הרשימה מובילה העיר מודיעין, עם ציון 6 מתוך 6, שבה שירותי הדת מנוהלים על ידי לשכת מנכ”ל העירייה. נקודה חיובית נוספת נרשמת ברמת גן שבה לראשונה יכהנו במועצה הדתית יותר נשים מגברים 6 מתוך 9.
בסוגיית הקבורה האזרחית נרשמות תמונה שונה מחצית הערים המופיעות במדד (12 מתוך 24) מאפשרות פתרון קבורה אלטרנטיבי (בית עלמין חלופי, או חלקה מיוחדת לקבורה אזרחית). השנה בית העלמין ירקון, מהגדולים באזור המרכז, קיבל ראשיון לקבורה אזרחית, פתרון שיוצע לאוכלוסייה של 1.4 מיליון תושבים. בנוסף, הצטרפה לרשימה השנה עיר נוספת אשקלון.
חינוך
על אף ההשבתה הארוכה של מערכת הלימודים, גם השנה נבדקה קטגוריית החינוך, במסגרתה נבדקת הגישה החופשית של עמותות דת לכיתות הלימוד של ילדינו. ליתר דיוק, נבדק עצם קיומו של נוהל מסודר בנושא, והניהול בפועל.
במקום הראשון, העיר הרצליה (בציון 9) , שבה מנהל אגף החינוך העירוני הודיעה כי יאפשר שילוב תכניות העשרה (כולל בנושא זהות יהודית ומורשת) אבל רק כאלו שיעמדו בתבחינים הנזכרים בחוזרי מנכ”ל, ועליהן ידווח בצורה שקופה להורים וכניסתן תתאפשר לאחר חוות דעת של הרשות, הצוות החינוכי ונציגות ההורים והתלמידים. ברמת גן ותל אביב לעומת זאת, טענו השנה, בניגוד לעבר, כי האחריות לנושא מצויה אך ורק בידי משרד החינוך
קהילת הלהט”ב
הקטגוריה בדקה קיומם של של שירותים עירוניים לקהילה הגאה וההכרה בה באופן כללי ברשויות. במקום הראשון, עם ציון 10 מתוך 10, הערים באר שבע, מודיעין, ראשל”צ, רמת גן, רעננה, ותל אביב. הערים אשדוד ואשקלון שיפרו את ציוני השנה שעברה לאחר שמינו עבודי סוציאלי לנושא הקהילה. ב”ש הצטרפה לציונים הגבוהים לאחר שהגדילה את התמיכה העירוני בארגוני הנוער הלהט”בי. אך לא הכול ורוד וכמו תמיד ערים ממשיכות להתעלם ואף להסתיר. בני ברק, נהריה, ועכו ממשיכות להתעלם לחלוטין מקהילת הלהט”ב.
הדרת נשים במרחב הציבורי
על אף ששנת הקורונה הפכה את המרחב הציבורי לכמעט ונעלם, מתחת לפני השטח המשיכה סוגיית הדרת הנשים במרחב לבעבע והנתונים מראים כי עם שוך המגיפה, נחזור לראות את אותה השגרה הבעייתית. בקטגוריה נבדקו למעשה שני נושאים הפרדה בבריכות (עד כמה העירייה מעניקה תעריפים זולים יותר בשעות רחצה בהפרדה) , ונוהל אירועים בהפרדה.
בסוגיית הבריכות, חלקו 10 ערים את המקום הראשון ערים בהם אין שעות המוקצות לרחצה בהפרדה כלל. בחדרה, ירושלים ורמת גן יש שעות מופרדות, אך במחיר דומה. במודיעין ותל אביב, מסבסדת העירייה רחצה בהפרדה, ובאשקלון ההנחה הניתנת מגיעה ל-31% !
כאמור, במסגרת המדד נבחן קיומו של נוהל אירועים בהפרדה מגדרית, על פי הנחיית היועמ”ש לממשלה. למעשה, העיר היחידה שמחזיקה בנוהל כזה היא תל אביב. ערים אחרות טוענות כי פועלות על פי הנחיית היועמ”ש, אך בלי נוהל משלהן. 11 ערים כולל הרצליה, מודיעין וראשל”צ לא טרחו לציין כי מתנגדות להפרדה או פועלות על פי הגדרת היועמ”ש.
פלורליזם דתי
סוגיית הפלורליזם בודקת את שיתוף הפעולה של הרשות המקומית עם קהילות יהודיות לא-אורתודוכסיות. נראה כי הקורונה עשתה טוב לערים רבות מניין הערים ששיתפו פעולה עם קהילות עלו גדל פי שניים משנה שעברה. לעומת זאת באשדוד הסתיימה פעולתה של קהילת עץ חיים, ובבני ברק, בית שמש, דימונה, עכו וחדרה אין כלל קהילות לא אורתודוכסיות בפעילות.
נישואים אזרחיים
קטגוריה ללא ציון, שאינה משוכללת בציון הסופי במהלך 2020 הכריזו מספר רשויות כי יאפשרו לרשום זוגות בעירייה על מנת שיקבלו השירותים המגיעים לזוגות נשואים. המנהג לקיים חתונות אזרחיות בחו”ל התמוגג בימי הקורונה ולכאורה יוזמת העיריות יכלה להיות פתרון עבור אותם זוגות. מודיעין ותל אביב אישרו כבר עשו מהלכים בכיוון הנכון והצהרות, ברמת גן העירייה שינתה טפסים לטובת הורים להט”בים, אך ב19 ערים שנבדקו הנושא אפילו לא עלה על סדר היום. למשה אף עירייה עוד לא פתחה הליך משלה לזוגות נשואים.
** תנועת “ישראל חופשית” הנה התנועה הציבורית הגדולה בישראל לשינוי יחסי הדת והמדינה והבטחת פלורליזם וחופש במרחב הציבורי, ומי שמובילה את המאבק לתחבורה ציבורית בשבת ולחופש בחירה בנישואים.
