בברכה, הבבא סאלי

היום ד’ שבט חל יום פטירתו של רבי ישראל אבוחצירא כידוע בכינויו ה’בבא סאלי’, כמידי שנה בשנה מתקיימת בנתיבות הילולא רבתי לאורך כל שעות היממה, בהשתתפות אלפי אנשים מכל החוגים בעם ישראל. 

כידוע, מעל כתפיו של הבבא סאלי, ניצבת שושלת מעטירה של תלמידי חכמים וצדיקים, אשר במשך דורות שימשו כרבנים וכדיינים במרוקו.

חולל ניסים ונפלאות, רבי ישראל אבוחצירא זצוק״ל
הסבא הגדול שלו, היה רבי יעקב, אמנם הוא לא זכה להכיר את רבי יעקב, שנפטר. אביו רבי מסעוד שהיה ממשיך דרכו של רבי יעקב, היה זה שחינך וגידל את הבבא סאלי.

המשפחה לדורותיה התגוררה באיזור תפיללאת במרוקו, שהיה רחוק מאוד גם ריחוק פיזי ממרכזי היישוב, וגם ריחוק מהותי מההואי התרבותי המתחדש במרוקו.

נופי ילדותו של הבבא סאלי הם החולות הנודדים של מדבר סהרה, ושם, בלב המדבר, זכתה המשפחה כולה לגדול בתורה וביראת שמים באופן שקשה לאנשים בדורנו להבין ולשער.

הדליקו נר לכבוד הבבא סאלי זצו״קל
ראוי להזכיר גם חלק ממופתיו של הצדיק.

ידוע, שבכל סעודה בביתו של הבבא סאלי, לא יכול להיות שתעבור הסעודה מבלי שישתו עראק.

הבבא סאלי לא היה מוזג כמה טיפות, אלא היה מוזג כוסות מלאים, לא רוב, אלא היה מוזג כוסות מלאים, והיה מחייב כל אחד ואחד מהמסובים לשתות את כל הכוס.

כרבע מיליון איש מבקרים מידי שנה בציונו של הצדיק
וסיבה הייתה לדבר כדי שיזכו המסובים לשמחת מצווה. כלומר, משקה העראק היה אמצעי להפיח בקרב המסובים מידה של שמחה ופתיחות הלב.

הבבא סאלי הקפיד על חשאיות בכל הקשור לעבודות הכבירות שהיה מקבל על עצמו.

הצומות, והפרישות שהיה עושה, זה הכל היה בענווה בלי לדבר על זה, ובלי פרסומות.

הבבא סאלי היה מייחל להשלים צומות לאורך ימים שלמים, אמנם, היה בוחר לשבור שרשרת של צומות על מנת לכבד חתן בהשתתפותו בסעודת שבע ברכות.

שווה היה מבחינתו לשבור את הצום רק בשביל שלא ירגישו בעבודות המיוחדות שהיה עושה, ובפרט אם היה מדובר בכבוד הזולת. את הכל היה עושה בענווה.

שנזכה למידת התמדתו ושקידתו וע”י זה נזכה להשיג ממעלותיו הטובות. 

זכותו תגן עלינו. אמן.

שתף באמצעות:

תגובות פייסבוק

תגובות פייסבוק

אודות מערכת האתר

קרא גם:

>עשור לנפילתו: תלמידי אמית טכנולוגי אשקלון במבצע ג’וחא

Share this on WhatsApp השבוע, במלאת עשר שנים לנפילתו של רס”ן יוחאי (ג’וחא) קלנגל הי”ד, …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.