“כולנו ניצולי שואה”, כך הבהיר לי ולחבריי למסע “עדים במדים” ניצול שואה עת עמדנו בשער הכניסה לאושוויץ. כבן למשפחה מזרחית, השואה היא זוועה שאותה למדנו מסיפורים, ולא מחוויה אישית של בני משפחה שנרצחו בשואה כשאר אחינו יוצאי אשכנז. לצערי, רובנו המזרחיים לא מכירים היטב את ההיסטוריה בכדי להפנים כי כולנו באמת, ניצולי שואה.
בתחילה חשבתי לתומי כי האמירה כולנו ניצולי שואה, הנה לאור העובדה כי הצורר הגרמני היטלר, לא הספיק להגיע אל יוצאי צפון אפריקה, אתיופייה ועיראק בכדי לטבוח בהם כפי שעשה באחינו יוצאי אשכנז. אך האמת יותר פשוטה. אנחנו, צאצאי ויוצאי אפריקה כולנו ניצולי שואה ששוחררו קודם לאחינו באירופה. אך עדיין כולנו ניצולי שואה.
במסגרת הפתרון הסופי , חיסול היהודים לא הוגבל רק לאירופה אלא מטרתו הייתה חיסול העם היהודי בכללותו. מדינות צפון אפריקה נשלטו בשנים הללו ע” צרפת ואיטליה. איטליה כשליטה בלוב ואתיופיה, וחלק מציר הרשע, החלה לקיים ביהודים את חוקי הגזע וההגבלות המתאימות. משנת 1940. לאחר כיבוש צרפת ע”י הגרמנים והחלת “משטר וישי”, יהודי מרוקו תוניס ואלג’רייה החלו לסבול בדיוק כפי שסבלו יהודי צרפת.
באלג’יריה הוטלו על היהודים הגבלות. החרמות וחלק מיהודי אלג’יר הוצאו להורג במחנות עבודה עד שחרורם על ידי בעלות הברית ב 42.
בתוניס מעבר לשאר הגבלות,נדרשו יהודי תוניס לדאוג לצורכי הצבא הנאצי. ובית הכנסת המרכזי הפך למחסן גרמני. יהודי תוניס ענדו תלאי צהוב וכ 4000 נרצחו עד שחרור תוניס בשנת 43.
במרוקו ההגבלות כמו בשאר המדינות, ממרוקו נשלחו רבים לעבודות כפייה. 300 יהודים נשלחו לאושוויץ . יהודי מרוקו ניצלו לאור נצחון ארצות הברית ב 42 על הגרמנים במערכה באפריקה.
על יהודי לוב תחת שלטון מוסוליני כבר בשנת 38 הוחלו חוקי הגזע. מוסוליני תחת תוכניתו “לדילול אוכלוסייה” העביר יהודים רבים אל מחנות עבודה וחלקם נשלחו לברגן בלזן.
גם באתיופיה תחת שלטון מוסוליני חוו היהודים את אימוץ תורת הגזע. 40 ממנהיגי העדה נרצחו.
גם בלוב וגם באתיופיה ניצלו חיי היהודים בזכות נצחון בעלות הברית, כשנתיים טרם תום המלחמה.
לכן. יום השואה הוא זכרון על רציחתם של יהודים בכל העולם ואין הוא נחלת מדינה אחת, אלא נחלת העם היהודי בכללותו. וכל אחד מאיתנו שחי כיום.הנו ניצול שואה. לזכור ולא לשכוח.
אשקלון פוסט פורטל האינטרנט של אשקלון