אשקלון פוסט פורטל האינטרנט של אשקלון
בס״ד
סגולת החפץ חיים לליל הסדר.
ערב פסח, עוד כמה שעות הלילה הנכסף שהתכוננו לו כל כך הרבה. כמה ניקיונות, כמה קרצופים, כמה סדר, כמה קניות. למי שזכה לעשות הכנה דרך הלימוד, הלכות פסח המרובים, תפילות והתבודדויות, אשרי העם שככה לו. ובכל זאת, הלילה של הלילות, הלילה שאמור ללכת כסדר, ובכל זאת, מה שה’ יתברך יחליט, אם לצרף אותנו בניסיון כשייכנס החג.
כי שמעתי מהרב שלום ארוש שליט”א, שהסדר לא מתחיל מ’קדש’, אלא מה’אמונה’. אתה מגיע לבית אחרי תפילת ערבית, מחכה להרגיש את האורות (או להריח את הריחות של הבישולים…) של הסדר, והנה מתחיל ניסיון עם הילד, שלקח את היין ורצה כבר לשתות ולמזוג לבד ונשפך לו על הבגדים- כבר ניסיון ראשון של כעס, ולפני שאתה עומד להתפרץ, הוא עוד מקדים ואומר לך ‘הלילה הזה בני חורין’… ואיפה זה ייגמר- לך תדע, הכול ברחמיו וברוב חסדיו ישתבח שמו. אז תבקש מה’ בשעות שנשארו שייתן לך דעת ואמונה לעבור את הסדר בשמחה, שלום והרבה הרבה סבלנות.
ועכשיו סיפור. אביו של האדמו”ר הזקן מבעלזא זצ”ל התאמץ פעם בליל הסדר לעשות לפניו שינויים רבים, כדי שיראה הבן וישאל. למרות כל המאמצים סתם הילד- שעתיד להנהיג את הקהילה החסידית המפוארת- את פיו, ולא שאל מאומה.
בתום ליל הסדר, שאלו אביו: ‘הייתכן? האם לא ראית כל שינוי בהנהגותיי? מדוע לא שאלת דבר וחצי דבר?’והילד השיב לתומו: ‘אבא, הרי אתה זה שאומר לי תמיד שעל אבא לא שואלים שאלות… כל מה שאבא עושה זה טוב. לכן, גם על השינויים הרבים שעשית הלילה, לא שאלתי שום דבר…’.
אם נסכם את כל חשיבות הלילה הקודש הזה שהתכוננו אליו כל כך הרבה, אז בשתי מילים: ‘וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ’. הרי בהגדה בלילה כולנו נקרא: ‘ואת כל עמלנו- אלו הבנים’. ה’ יתברך ישתבח שמו, שיבח והחמיא לאברהם אבינו ע”ה דווקא על עניין הבנים, כמו שכתוב: ‘כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת-בָּנָיו וְאֶת-בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’ ‘, ותאמינו לי שהיה עוד הרבה מה להחמיא לאברהם אבינו..
צריך להשקיע בילדים, ולהכין אותם לקראת ליל הסדר. שמעתי מהרה”ג רבינו יורם אברז’ל שליט”א ששמע בשם החפץ חיים זיע”א, שמי שמשקיע בליל בסדר בילדים, לשתף אותם בהגדה, לשאול אותם ולתת להם לענות ולומר חידושים (כל אחד לפי גילו וכישוריו) הרי שבאותה שנה ילך לו קל עם אותו ילד.
הגענו לנקודה. בהגדה אנחנו קוראים: ‘כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאֹל ‘- רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע”א מסביר שארבעת הבנים הם בעצם בתוך כל אחד מאיתנו. כל אחד עובר תקופות שונות בחיים. פעם אתה בחינת חכם, שחושב שיודע הכול ואין מי שיכול ללמד ולהחכים אותך, מה שנקרא ‘חכמולוג’. עד שהקב”ה מראה לך שאתה לא יודע כלום. פתאום אתה עושה טעויות של ילדים…
פעם אחרת, כשנופלים בתאוות ומידות רעות, זו בחינת ‘רשע’. שאתה מרגיש באותה שעה כזה ריחוק מה’ ומהקדושה שנדמה לך שאתה כזה מוזר, ‘מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי’.. אין לך מושג איך תצא מהתאוות הרעות האלה שהם ממש כמו כלא.
פעמים שאתה מרגיש, אחרי כל החוסר שליטה שלך בחיים, בחינת ‘תם’. מה זה תם? שאתה מרגיש אחרי כל הכישלונות והנפילות שאין לך על מי להישען אלא על אבא שבשמים ובארץ. פתאום אתה מרגיש רצון להיות שלם עם הקב”ה, להתאחד ולהיכלל באור האין סוף ברוך הוא, גם כשלא הולך לך כמו שרצית.
ויש גם בחינה של ‘אינו יודע לשאול’. שמרוב כל התפילות וההפצרות שהפצרת בה’ יתברך ועדיין לא נענית, אתה כבר לא יודע איך לשאול ולבקש מה’ להתקרב אליו ולעשות תשובה. ויותר מזה, רבינו כותב בליקוטי מוהר”ן (סימן ל’): ‘ועיקר התשובה היא בבחינת ‘שאינו יודע לשאול’. היינו לעשות תשובה ולשאול כפרה מהשם יתברך על (חטאים) שאינם ידועים, שזה עיקר התשובה’. עכ”ל.
כי הרבה פעמים אנחנו לא זוכרים את מה שעשינו ונכשלנו, כי הטבע שלנו זה לשכוח ולהדחיק את הכישלונות שלנו, היפך מה שדוד המלך ע”ה אומר: ‘כי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד’. איך אנחנו אמורים לעבור את כל הבחינות הללו החיים? רבינו מלמד אותנו (תורה לג): ‘הכלל הוא, שצריך לבקש שלום. שיהיה שלום בין ישראל, שיהיה שלום לכל אדם במידותיו.
היינו שלא יהיה מחולק במידותיו ובמאורעותיו, שלא יהא לו חילוק בין בטיבו (כשטוב) בין בעקו (כשצר לך) תמיד ימצא בו השם יתברך. היינו: “בה’ אהלל דבר באלוקים אהלל דבר”: ועל ידי מה ימצא השם יתברך בין בטיבו בין בעקו? על ידי התורה הנקראת שלום, כמה דאת אמר (משלי ג’): “וכל נתיבותיה שלום”, ועל ידי צדיקים שנקראו גם כן ברית שלום’.
זאת אומרת, שהשאיפה שלנו היא, שבכל מצב שבו אנחנו נמצאים בחיים, כמו שהזכרנו לעיל (בחינת ארבע הבנים), תמיד ימצא בהם את הקב”ה ויצעק וימשיך לפנות רק אליו יתברך! זה נקרא האדם השלם. שעם כל הקושי, ממשיך לאחוז בתורה ובתפילה לה’ יתברך, עד שירגיש שהוא ממש בידיים של ה’ כמו תינוק, כמו שהרגיש דוד המלך ע”ה שאמר: ‘כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ’.
כשמגיעים לבחינה הזו, אז ממש זוכים לתואר ‘בני חורין’. אז אתה משוחרר מהעצבויות והדיכאונות, ה’ יצילנו, ומנסה להחזיק תמיד במידת השמחה, כי בכל מצב שאתה נמצא, אתה כבר יודע שה’ יתברך שם אותך שם.
עכשיו מסתדר דבר נוסף. הרי ‘חג החרות’ זה אחד מהשמות של חג פסח, ובהשגחה פרטית מרומזים כל ארבעת הבנים במילה ‘חרו”ת’- ר”ת: חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. יהי רצון שנזכה עוד לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בבית המקדש השלישי והנצחי, אמן.
